Địa Lý Ngũ Quyết - Tái bản 12/2013 tải về miễn phí cuốn sách

Lhu Yoop lhu — yippee ki aye! riders of the storm.

Marcos Teixeira marcosjtbrc491 — I did enjoy this book, although there wasn't as much fantastical stuff as I expected from a scifi book (which I generally avoid) there were some interesting insights into war, power and the human psyche.

Ryan Powers ryrypow060e27 — העיסוק בזנות קיים משחר ההיסטוריה אולם רק בשנים האחרונות החלו נשים להיכנס ולחקור באופן שיטתי את המוטיבציה לעיסוק בזנות ואת הפן המהותי של התופעה הזו. עד כניסת נשים לתחום המחקרי הזה, נחקר הנושא ע"י גברים מתוך ראיית טובתו וההגיינה של הגבר. את הספר כתבה ענת גור, לאחר עבודה טיפולית רבת שנים עם נשים המחלימות מהזנות. היא מביאה במהלך הספר ראיונות שביצעה עם נשים שהפסיקו לעבוד בזנות וקטעי ראיונות עם נשים שעבדה איתן. במקביל הספר סוקר ספרות ענפה וחדשנית מה- 10 שנים האחרונות בתחום המחקר של הזנות ובזכותה הזמנתי לי עותק של "משגל" מאת דבורקין ואני מתכננת לקרוא בהקדם את "המין האחר" מאת סימון דה בובאר. - - - התובנה הראשונה שקופצת לעיני הקורא, היא שהתרבות המערבית אינה מטפלת בתופעת הזנות ממניעים של שליטה פוליטית האוכפת את נחיתות הנשים. הזנות היא מנגנון שבו הגבר מקבל זכויות יתר לקנות את גופה של האישה במחיר נקוב <ומכאן הדרך לאונס קצרה שכן, קיים מדרון חלקלק מוסרי המוביל מלקחת בעד מחיר נקוב ובין לקחת ללא מחוות הנימוסין שכרוכה בתשלום>. מדובר בשליטה ע"י אלימות, התעללות, השפלה ודיכוי. רוב הנשים במחקר תיארו את הלקוחות הגבריים לא כמי שבאו לרבל סקס אלא כמי שבאו לקבל תחושת שליטה והכנעה ופורקן לאלימות, סדיזם ופרוורטיות. תובנה נוספת, לא פחות חשובה, העיסוק בזנות אינו רומנטי כפי שהסרט "אישה יפה" מנסה להציג ונשים לא בוחרות לעבוד כזונות בגלל הכסף הקל אלא נדחפות לשם. בפרט עבור הזונות, אין מדובר בכסף קל. רבות מהנחקרות דיברו על הקושי העצום, הבושה וההשפלה שכרוכים בהשגת כסף. בנוסף, כמעט כל הכסף שמקבלת האישה עובר לידי הסרסור <היו שם תיאורים מזעזעים באחד הראיונות של ההתעללות שהזונה עברה אם לא העבירה את הכסף לסרסור>. נשים מעטות שהכסף נשאר ברשותן, הוציאו את הכסף על סמים ועל דברים מתכלים מתוך תחושה שאין מחר <102-106> קיימת נטייה ליפות את המציאות של הזונות העובדות במכוני ליווי או נערות טלפון יוקרתיות. אבל הן לא פחות סובלות מהתעללויות ואלימות ולא פחות חשופות מזונות העובדות בכביש. מחקרים נוכחיים מראים שלעולם מצוקה כלכלית אינה הסיבה הישירה לזנות. חייבים להתקיים גורמים נוספים. ובכלל מחקרים מבחינים בין העולם המערבי <שאני מקווה שהמדינה שלנו נמנית עליו, גם אם בקושי> ובין העולם הלא מערבי שם קיימת מוטיבציה כלכלית גדולה אבל לא היחידה (40). הם גם מראים שרוב הנשים העוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדות או בגיל ההתבגרות. הניצול המיני מאפשר פרה דיספוזיציה לעיסוק בזנות או כפי שהמחברת של הספר מתארת זו "הכשרה" לעיסוק בזנות. מדובר לא רק בשבירת הדימוי העצמי ופיתוח דימוי של "זונה" שנועדה לספק את הצרכים המיניים של הגברים, אלא גם הפנמת תפקיד הקורבן עד כדי הזדהות איתו. מה שמכונה בספרות המקצועית "תסמונת שטוקהולם", שלא מאפשרת לאישה לזהות בין יחסי התעללות, ניצול ודיכוי ובין יחסי אהבה. מה שמפריך את טענת הבחירה במקצוע הזנות הן למעשה 2 עובדות: רוב הנשים העוסקות בזנות החלו לעסוק בכך בגילאים מוקדמים, כך שטענת הבחירה החופשית לא מתקיימת בכלל לגביהן. ילדה בת 12- 13 (לפי נתוני הוועדה לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל- 33) לא יכולה לבחור לעבוד כזונה! גם לא אישה שבעלה מתעלל בה ומכה אותה מכות רצח ואף אחד לא קם לעזרתה. מחקרים בעולם מראים כי רוב העוסקים בזנות מבקשים לעזוב את הזנות אולם הם לכודים בתוכה ללא מוצא. אחד מהגורמים לקושי הוא המילכוד המעגלי שבין סמים וזנות: מעגליות הבלתי ניתנת לשבירה של הצורך להקהות את החושים ואת הכאב הפיזי והנפשי והזנות שמשמשת אמצעי מידי למימון צריכה הסמים. - - - ניתן לקרוא את שם הספר "מופקרות" בהטיה כפולה: מופקרות שיצאו לתרבות רעה, לא מוסריות או בקצרה זונות או לחילופין מופקרות, נשים שננטשו ונזנחו ע"י החברה להילחם את מלחמתן הכואבת בניצול, הרס שיטתי ואלימות תוך שאף רשות של המדינה אינה מושטיה להן יד ומסייעת בידן לצאת מהבור העמוק שבו הן שקועות. ואני מדברת על שני שלבים: האחד להוציא ולשקם את הנשים האלה מהזנות והסמים שבהם הן שקועות. לתת להן אופק אמיתי, תעסוקה, אפשרות להתפרנס בכבוד תוך מיגור נגע הסמים הפושה במדינתנו. ובמקביל להציל את אותן הנשים מקטנות. להציל אותן מגדילה בתנאים שיכשירו אותן לעבודה בזנות. אחת השאלות שעולה בחריפות מהספר היא היכן רשויות החוק והרווחה? למה לא נעשות פעולות איתור וגילוי של בנות המועדות לפורענות? הרי ידועים המרכזים של הילדות האלה שבורחות מהבית ונופלות טרף קל לסרסורים. למה המדינה לא משקיעה משאביה באיתור בנות שבורחות מהבית בגילאים צעירים ושיקומן במוסדות או במקומות שיתנו להן אופק והשכלה לחיים בריאים יותר? האם זו חוכמה להוציא ילדה למשפחת אומנה כאשר האב של אותה משפחה יתעלל בה? או הדוד יתעלל בה? הספר משרטט כישלון מערכתי מתמשך של אי זיהוי כראוי של ההתעללות והאלימות במועדה ואי טיפול בה כראוי. השאלה השניה שעולה בחריפות היכן האם בכל הסיפור הזה של ההתעללות? מהסיפורים שמובאים בספר, נראה שהאם מקבלת תפקיד פאסיבי או לחילופין מתכחשת לבת שלה ולהתעללות שהיא עוברת ע"י האב. אני מתביישת וכועסת על החברה שאני חייה בה. חברה עאלק נאורה, עאלק דוגלת בשוויון נשים אבל מאידך לא משקיעה עשירית ממה שצריך להשקיע!! כדי למגר את התופעות של סחר בנשים, זנות, אלימות וסמים. חברה פטריאכלית, שבתירוצים עלובים כמו "הן בחרו בזה כי יש בזנות כסף קל" מספקת עינוגים וסיפוקים פרוורטים וסוטים לגברים מכל שכבות האוכלוסיה. החל מבעלי ממון ההולכים לנערות ליווי במכונים ועד לשכבות הנמוכות. איזה גבר רוצה לשכב עם אישה שעשרות גברים עשו בה את מעשיהם כי הוא צריך סיפוק מיני? זה מבחיל אותי רק לחשוב על זה. רק גבר שרוצה להוכיח את שליטתו ולהתנער מהמחוייבות למערכת יחסים מוסדרת וליחסי מין נורמטיביים. אני כועסת מהגילויים המזעזעים של האלימות שאינה מטופלת כראוי ע"י רשויות החוק ובתי המשפט. ההתכחשות של גורמי החוק השונים לזכויות של הזונות, כאשר הן מתלוננות על אונס ושוד, צועקת לשמים. באחד בפרקים מתארת אחת הזונות כיצד השוטרים צופים בה טרם הם מבצעים את המעצר, מעין תאטרון פורנוגרפי. הן מאבדות את הזכויות הבסיסיות שלהן כפרט מהחברה, הזכות להגנה על קניינן וגופן. לאף אחת לא מגיע לחיות כמו חייה זרוקה ומוכה. לאף אחת ואחד!! אני כועסת על האמהות האלה שנטשו את הבנות שלהן. על האמהות הזונות שגם מגדלות לפעמים דור עתיד שיעסוק בזנות וסמים . ושלא תשלו את עצמכם שבמכוני ליווי הנשים האלה לא נתקלות באלימות. גם אני הייתי באשליה שמיסוד הזנות יקטין את האלימות נגד הנשים האלה ואת הסיכון שלהן. אבל הספר מביא נתונים די מזעזעים שהאלימות הקשה אופיינית לכל סוגי הזנות. נשים העוסקות בזנות מתנסות באונס אחת לשבוע!! (43) פשוט נורא. הטיפול בזנות הוא המראה של החברה שבה אנחנו חיים. מראה של אלימות, אכזריות, אופורטוניסטיות, דיכוי תוך ניצול גס והתעללות. אני לא אופטימית ודבילית עד כדי כך שאני אאמין שמחר בבוקר יהיה ניתן לבטל את המוסד של הזנות. אבל המדינה ורשויותיה חייבות להתגייס למען אותן נשים. בתחשיב הסופי זה הרבה יותר כלכלי להשקיע באיתור ילדות מועדות לפורענות ובשיקום זונות מאשר המצב הנוכחי. המיתוסים האלה שהספר מטפל בהם כל כך מושרשים בנו, שיקח לדעתי עשרות שנים של הסברה בבתי ספר מהכיתות הנמוכות ועד הגבוהות כדי למגר את נגע האלימות, האונס והשימוש בגוף האישה לסיפוק צרכיו של הגבר. ספר כואב ומכעיס לפרקים, מעלה תובנות רבות על החברה שבה אנו חיים. ספר חובה לכל אישה וגבר שאכפת להם.

Jan Milinović janmilinov8058 — A cute based-on-truth fictional account of a pet pig being hidden by his family in a classy New York hotel. The story was told by the varying accounts of the pig and his boy. A very fast, lighthearted, and funny read.